Credit: UNHCR Photographer: B. Sokol

אודות הקליניקה לזכויות פליטים

התכנית לזכויות פליטים היא תכנית חינוכית-קלינית הפועלת במסגרת התכניות לחינוך קליני על-שם אלגה צגלה בפקולטה למשפטים על-שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב. התכנית הוקמה בשנת 2003 והייתה התכנית הראשונה בישראל אשר התמחתה בייצוגם של פליטים ומבקשי מקלט.

התכנית מבקשת לקדם מספר מטרות:

א. חינוך משפטנים והכשרתם לעסוק בדיני פליטים: התכנית מלמדת מדי שנה 20 סטודנטים למשפטים. במסגרת השיעור השבועי השנתי לומדים הסטודנטים דיני הגירה ופליטים. בנוסף לשיעור השבועי נוטלים הסטודנטים, בהנחייתם של עורכי-הדין של התכנית, חלק פעיל בייצוג לקוחות התכנית ומתנסים בכל המטלות והאתגרים של עבודת עורך/ת-הדין החברתי.

ב. ייצוג פליטים ומבקשי מקלט: התכנית מעניקה מדי שנה ייצוג משפטי, ללא גביית תשלום, לפליטים ולמבקשי מקלט אשר ידם אינה משגת לשכור שירותים משפטיים. הייצוג מתמקד בנושאים הבאים: הגשת בקשות למעמד פליט או להגנה זמנית; שחרור ממשמורת; שמירה על אחדות המשפחה; קידום זכויות שונות של פליטים ומבקשי מקלט, ועוד.

ג. פיתוחה של מערכת מקלט הוגנת ויעילה בישראל: בעשור האחרון מתפתחים דיני הפליטים בישראל באופן דינמי. התכנית פרסמה מספר ניירות עמדה, הגישה עתירות עקרוניות לבג"צ והשפיעה על עיצוב נהלי מערכת המקלט על-ידי פניה לרשויות והצעת תיקונים לנוהל הפליטים. כמו-כן שותפה התכנית להכשרתם של עורכי-דין ושופטים.

במהלך עשר שנות קיומה ייצגה התכנית לזכויות פליטים מאות מבקשי מקלט ובמקרים רבים סייעה לפונים, בשחרור ממשמורת; בהסדרת מעמד (ולו זמני) בישראל או בדרכים אחרות.

הישגיה הבולטים של התכנית:

  • שילוב ילדי מבקשי מקלט בבתי-הספר בעיר אילת: התכנית לזכויות פליטים הייתה שותפה (ביחד עם עמותת אס"ף, מוקד סיוע לעובדים זרים והתכנית לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים) לייצוג של קבוצת מבקשי מקלט תושבי אילת אשר עתרו לבית המשפט נגד מדיניות עיריית אילת ומשרד החינוך לשלוח את ילדיהם למסגרת חינוכית מופרדת. בחודש אוגוסט 2012 קבע בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע שהפרדה מעין זו אינה חוקית. בעקבות ערעור לבית-המשפט העליון, נקבע בהסכמה מתווה לשילובם של הילדים בבתי-הספר הרגילים בעיר אילת.
  • יישום העקרון לפיו אין להחזיר מבקשי מקלט פוטנציאליים שחצו את גבולה של מדינת ישראל ללא בחינה הולמת של מעמדם: בעקבות עתירה נגד חוקיות "נוהל החזרה חמה" שהגישה התכנית לזכויות פליטים, ביחד עם מוקד סיוע לעובדים זרים ומספר ארגוני זכויות אדם. קבע בית המשפט העליון בחודש יולי 2011 שאין המדינה רשאית לבצע החזרות למצרים של אנשים המגיעים לגבול המדינה ללא בירור מקדים האם מדובר במבקשי מקלט, וללא ערובות שיבטיחו במידת וודאות גבוהה את שלומם של המוחזרים.
  •  נוכחות עורכי-דין בהליכי מקלט: בשנת 2009 עתרה התכנית לזכויות פליטים לבג"צ נגד סירוב משרד הפנים להתיר נוכחותם של עורכי-דין בראיונות מקלט. בעקבות העתירה הודיע משרד הפנים שירשה נוכחות עורכי-דין על בסיס ניסיוני. לאחר מכן עוגנה הזכות לייצוג במהלך ראיונות המקלט בנוהל הפליטים.
  • הגבלות על חופש התנועה של מבקשי מקלט ואנשים השוהים בישראל בהגנה זמנית: התכנית לזכויות פליטים הגישה עתירה בשם מספר ארגוני זכויות אדם כנגד מדיניות "גדרה-חדרה" אשר אסרה על פליטים ומבקשי מקלט לשהות במרכז ישראל. בהמשך הוגשה עתירה נוספת כנגד האיסור שהטיל משרד הפנים על שהייתם בעיר אילת. עתירות אלה תרמו להחלטת משרד הפנים לבטל את מדיניות ההגבלות הגיאוגרפיות.
  •  הכרה בזכותם של פליטים מוכרים לחיי משפחה בישראל: התכנית לזכויות פליטים עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בשם פליט מוכר מאתיופיה ובת-זוגו אזרחית מדינה אירופאית, בדרישה לאפשר לבת-הזוג להישאר בישראל עם בן-זוגה כל עוד הוא נהנה ממעמדו כפליט. ביולי 2009 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים שמעמד פליט הוא מעמד מיוחד ושעל המדינה המארחת לאפשר לפליט לנהל חיים תקינים וסבירים ובכלל זה לקיים חיי משפחה בתחומה, לאחר מכן עוגנה קביעה זו (גם אם תוך צמצומה) בנוהל הפליטים.
  • הגברת השקיפות בהליכי המקלט: התכנית לזכויות פליטים (ביחד עם מוקד סיוע לעובדים זרים) הגישה מספר עתירות לפי חוק חופש מידע ובהן דרשה חשיפת פרוטוקולי הדיון של הועדה המייעצת לפליטים. בית המשפט קבע שלמבקשים עניין בהבאת ההחלטות שמתקבלות לגביהם לביקורת שיפוטית תוך שמלוא העובדות והנימוקים ידועים להם וכן שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית שלא ראוי כי יידון במחשכים.

בשנת 2008 העניקה האגודה לזכויות האזרח בישראל לתכנית את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג, בין נימוקי הפרס נאמר כי התכנית נבחרה לקבל את הפרס על כך ש"הקדימה להפנות זרקור לאחת מסוגיות זכויות האדם האקטואליות המרכזיות בישראל, על שותפות והובלה של מאבקים להגנה על זכויותיהם של מבקשי מקלט ופליטים בישראל ועל חיבור ייחודי הרותם כוחות אקדמיים ואנרגיות סטודנטיאליות להתמודדות עם משבר אנושי".